העצה הטובה (והקשה) ביותר שאני יכול להציע לשאלה הזו היא: שתף את המטפל מהרגע בראשון בכל מה שעולה בדעתך. הקשר הטיפולי מתחיל עוד טרם הפגישה, בשיחת הטלפון הראשונה נוצר רושם ראשוני, המטופל מתחיל לגבש דעות ותחושות כלפי המטפל טרם שנפגשו. באופן טבעי התחושות האלו מעוצבות לפי חוויות ותפישות המטופל עד כה. בשיחת טלפון כזו יכולות לעלות כל מיני מחשבות והשערות, למשל לגבי גוון הקול של המטפל, האופן בו הוא מגיב לשאלות, האופן בו הוא משאיר שאלות פתוחות או משיב באופן ענייני, משך השיחה, הגמישות בקביעת השעה לפגישה. מחשבות כאלה ואחרות מעצבות ומשפיעות על הקשר החדש והייחודי שנוצר ברגעים אלו.

 

בפגישות הראשונות מתקיים תהליך של היכרות ייחודי לסיטואציה. בדרך כלל בפגישות הראשונות המטפל יאסוף מידע ביוגרפי ורקע על המטופל. ייתכן שבפגישות האלו, המכונות "אינטייק" לעתים, המטפל גם יכתוב את דבריו של המטופל על דף או במחשב. כבר בפגישות האלו המטופל מתחיל לחקור את המרחב; עיצוב החדר, הטמפרטורה, נוחות הכיסא, הבעות הפנים, השאלות וההסברים של המטפל? בעוד שעם בעלי מקצוע אחרים שאלות כאלו ודומות נתפשות כצדדיות למטרה העיקרית, בגישות פסיכודינמיות רבות, אלו השאלות המהותיות ביותר. לעתים תכופות ייקח זמן עד שמטופל ירגיש בנוח לשתף את המטפל בשאלות האלו, אך ככל שיקדים לעשות זאת, ניתן יהיה להעלות חומר משמעותי יותר ולהתוודע אליו.

 

הפגישות הראשונות הן חלק קשה עבור מטופלים רבים. תכופות ישנה הרגשה שהטיפול אינו עונה על הציפיות, שהמטפל לא מבצע את מה שציפו ממנו מסיבות שונות, או שישנה אי התאמה בין סגנון הטיפול לבין מה שהמטופל רוצה שיקרה בטיפול. בעוד שהסברים כאלה הינם אפשריים כאשר אנו פונים לבעלי מקצוע, לעתים תכופות בטיפול, האופן בו אנו מבינים שברצוננו לא לצלוח את הפגישות הראשונות הוא המוקד העיקרי בגישות טיפוליות רבות. מטופלים רבים שסיימו טיפולים מוצלחים מאד ומשביעי רצון חוו שלבים כאלה בטיפול, בהם חשו שאין טעם בטיפול, שאופי הטיפול הוא לא בשבילם, שהמטפל/ת אינו המטפל הנכון עבורם. משצולחים שלב זה, שנמשך בדרך כלל בין 4-10 פגישות, ניתן להכריע טוב יותר האם המטפל וסגנון הטיפול מתאימים לצרכי ולשלב בו אני מצוי או לא. כדאי מאד להעלות את הנושא לדיון בכל פעם שהוא עולה בדעת המטופל ולשוחח עליו, במקרים רבים הדבר יוביל לתיאום ציפיות בריא ושימושי עם המטפל.