top of page
על התקפי חרדה (חלק ב')

כפי שצויין בחלק הקודם, טיפול בהתקפי חרדה יכול להתחיל בסי בי טי (CBT), כלומר טיפול קוניטיבי-התנהגותי. לרוב אחרי 6-12 פגישות חלה הקלה בעצמת ההתקפים ובתדירותם והחיים חוזרים לשגרה. עד כה התייחסנו להיבטים הגופניים שמתרחשים בהתקף חרדה, כעת נקדיש תשומת לב גם להיבטים הקוגניטיביים, למחשבות, כלומר לפירושים שניתנים לתגובות הגופניות, ללולאות המחשבה אליהן אנחנו עשויים להיקלע.

ציינתי בחלק הקודם חלק מהתופעות הגופניות שמתרחשות בשעת התקף חרדה, להן נלוות גם מחשבות. אדם שחווה התקפים חוזרים לא תמיד שם לב כמה שהן דומיננטיות, ולא תמיד מייחס להן חשיבות, אך המחשבות תמיד נמצאות שם. הנה כמה מחשבות (ותחושות) אופייניות להתקף חרדה: "אני כנראה משתגע", "איבדתי שליטה על הגוף שלי או על החיים שלי", "יש לי התקף לב", "אני הולכת למות", "אני עוד רגע מתעלף", "זה לא יעבור לעולם", "אף אחד לא יוכל לעזור לי", "צריכים לאשפז אותי". מחשבות כאלו ודומות עוברות בראש של כל מי שחווה התקף חרדה. אלה מחשבות מזעזעות, ובו זמנית, האדם שחווה את ההתקף לא תמיד שם לב כמה שהן מהדהדות בראש שלו. אמנם אלו מחשבות ותחושות קיצוניות, אבל חשוב לומר שהן בעצם מאד נורמליות, אפילו מעידות על בריאות נפשית;

אחד הדברים הכי מתסכלים שיכולים לקרות לנו הוא אובדן שליטה ובפרט אובדן שליטה על הגוף. דוגמא טובה לכך היא החוויה שלנו במקרה של קלקול קיבה. אחרי שאכלנו מאכל שלא היה טוב עבורנו, הגוף מתגייס להוציא אותו מתוך מערכת העיכול. הגוף פועל בלי לתאם איתנו מראש או לבקש את רשותנו ועלינו להיענות לצרכים הגופניים, לוותר על התכניות שלנו ולהישאר בבית, קרוב לחדר האמבטיה. זה נורא מתסכל ומייאש, ואם לא היה מישהו שיסביר לנו שזו תופעה נורמלית שלא תחזור על עצמה, בטח היינו מפחדים נורא וחוששים מהפעם הבאה שדבר כזה יקרה. בדומה למערכת העיכול, כאשר הגוף מזהה אות (חיצוני או פנימי) שעשוי להעיד על סכנה הוא מפעיל תגובת אזעקה. התגובה הזו לא מתואמת איתנו מראש, ולא תמיד אנחנו מבינים למה הבטן מתכווצת פתאום, הדופק עולה, אנחנו מזיעים וכדומה. האירוע שהיה מתסכל הופך מפחיד - "פתאום הגוף שלי מגיב בדרכים שלא הכרתי ואני מאבדת שליטה עליו". תגובות גופניות כאלה וללא הסבר, עשויות לגרום לנו להטיל ספק בבריאות הגופנית והנפשית שלנו ולהניח הנחות כמו: "אם הגוף שלי חלש ורועד אני בטח חוטפת התקף לב" או "אם יש לי התקפי חרדה זה אומר שאני משתגע". אלו מחשבות נפוצות בשעת התקף חרדה, ובמיוחד בקרב מי שסובלים מהתקפי חרדה חוזרים, והן מעוררות פחד רב. עם זאת, הן מעידות על משאלה של האדם הסובל מההתקפים להרגיש שוב טוב ולחזור לשגרת חייו. אף על פי כן, למחשבות האלו תפקיד מרכזי בשימור הבעיה. 

 

תופעה נוספת שמתרחשת כשיש התקפי חרדה חוזרים היא הימנעות ממקומות שעשויים לעורר התקף. אדם שחווה התקפי חרדה חוזרים, מנסה למנוע את ההתקפים או לפחות להפחית את התדירות שלהם. כדי להצליח בכך, רבים נמנעים מללכת למקומות בהם קרו התקפים בעבר, וגם מקפידים להישאר במקומות שמרגישים בטוחים ויאפשרו להתמודד עם ההתקף בלי להיות רחוקים מהבית או לחוש חשופים. הימנעות זו מהווה גם היא גורם משמר של ההתקפים החוזרים. מאפיין נוסף של התקפי חרדה חוזרים הוא ערנות מוגברת לתגובות גופניות. אדם שחווה התקפי חרדה שוב ושוב יהיה עירני לשינויים שקורים בגופו בין היתר כדי לנסות לצפות את התקף החרדה הבא, עם זאת ערנות מוגברת זו מהווה עוד גורם משמר של ההתקפים. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי לומדים ומתרגלים טכניקות דמיון מודרך ומנטליזציה שעוזרות להירגע ולהתמודד עם המקומות מהם אנו נמנעים, לומדים על הערנות המוגברת לתגובות גופניות ועל טכניקות להתמודדות עם המחשבות הקטסטרופליות שנלוות להתקפים. בחלק האחרון בסדרה נדבר בהרחבה על התמודדות עם מחשבות וכן על השלב הבא בטיפול בהתקפי חרדה, לאחר השיפור שנובע מטיפול סי בי טי (CBT). 

תרגיל בית נוסף: נסו להשתמש בטבלה המופיעה למטה כדי לכתוב מחשבות שעוברות בראשכם בשעת התקף. לאחר שהתאוששתם מההתקף כתבו את המחשבות שעברו בראשכם והוסיפו דירוג מ 1-10 של מידת האמונה שלכם במחשבה כעת. למשל: אם במהלך ההתקף חשבת שאת הולכת להשתגע ושאם תספרי על כך יאשזפו אותך, נסי לחשוב כעת, כשאת רגועה יותר, עד כמה את מאמינה שעשויים לאשפז אותך אם תספרי על ההתקפים?

* לפני שפונים לטיפול בהפרעת פאניקה או התקפי חרדה חשוב להיוועץ עם רופא ולשלול תופעות גופניות אחרות. אין לראות באמור לעיל המלצה או אמצעי איבחוני או טיפולי.

bottom of page