טיפול פסיכודינאמי

 

המילה פסיכודינמי מורכבת מהמילים פסיכה-נפש, דינאמיקה-תנועה. טיפול פסיכודינאמי מכוון לשינוי במערך המבנים הנפשיים דרך הקשר הטיפולי. בפסיכותרפיה פסיכודינמית נפגשים עם המטפל בקביעות על בסיס שבועי לשיחה בה המטופל משתף בחוויות, מחשבות, זכרונות ובכל דבר שעולה בדעתו. תוך כדי השיחה ייתכן שהמטפל ינחה את המטופל בשאלות, יציע הסברים או ימקד את הקשב בחוויה שעלתה בשיחה. בתהליך הטיפולי המטופל לומד להכיר טוב יותר חלקים בעצמו, להתוודע ולהשלים עם רגשות ולהתנהל עם צרכים ודחפים שלעתים מנחים את ההתנהגות שלו ויוצרים חסמים וקשיים רגשיים ובין-אישיים. תוך כדי התהליך הטיפולי, הרבה משאבים שלפני התהליך הטיפולי היו "שקועים" במחשבות וברגשות לא מעובדים מתפנים והמטופל עשוי להרגיש פנוי יותר רגשית ונינוח יותר. תוצאה נוספת לטיפול פסיכודינמי מוצלח היא הבנה והתגברות על דפוסים התנהגותיים מקובעים ש"מסבכים" את המטופל, תוך הגדלת חופש הבחירה בהתנהלות היומיומית.

 

טיפול פסיכודינמי יכול להיות ממוקד ומוגדר (בדרך כלל כ- 12 פגישות) כאשר מטופל פונה עם קושי ספציפי. במקרים כאלה הטיפול מתחיל בהגדרת הקושי והמטרה, השיחה הטיפולית היא עדיין פתוחה, אך המטפל "מחזיר" את השיח למוקד הטיפולי מדי פגישה. פסיכותרפיה פסיכודינמית ללא זמן מוגדר מראש עובדת גם היא עם מטרות ומוקדי טיפול עיקריים, אך רחבים ומגוונים יותר. העבודה בטיפול כזה מתמקדת בקשיים רגשיים, דפוסים התנהגותיים חוזרים, מערכות יחסים זוגיות וקשרים עם המשפחה, עמיתים לעבודה וחברים. הטיפול מציע התבוננות מעמיקה על צדדים שונים באישיות, היכרות טובה יותר עם העצמי ועם קונפליקטים מרכזיים. לרוב, לאחר טיפול דינמי ממושך האדם מרגיש בנוח יותר עם עצמו בחיי היום יום, חש יותר בטוח בעצמו ועם אנרגיה רגשית זמינה ומפיק יותר הנאה ונחת ממערכות יחסים ומהמסגרת התעסוקתית. טיפול כזה אורך לרוב בין מספר חודשים לבין שנים אחדות.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

 

טיפול סי. בי. טי. (Cognitive Behavioral Therapy) יעיל בבעיות ממוקדות כמו פוביות (פחדים ממוקדים), התקפי חרדה, OCD, חרדת מבחנים או מחשבות טורדניות (מחשבות שקשה להפסיק). בנוסף, ניתן לשלב התערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות גם בטיפולים פסיכודינמיים במקרה הצורך, לרוב לצורך הקלה ראשונית בתסמינים מציקים, במידה שמאפשרת חזרה לשגרה והתחלת עבודה פסיכודינמית.

​

באופן כללי טיפולי סי. בי. טי. עוסקים בגורמים הקוגניטיביים (מחשבות ורגשות) של הקשיים הרגשיים, למשל, אתגור הטיות חשיבה שמשנות את האופן בו אנו תופשים אירועים שקורים לנו בחיים. בנוסף קיימת התייחסות גם לגורמים התנהגותיים, מטפל קוגניטיבי התנהגותי יכול למשל ללמד מטופל תרגילי נשימה מרגיעים או לחשוב איתו ביחד על פעולות הדרגתיות שיאפשרו לו לעלות על מטוס גם אם הוא סובל מפחד טיסה. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי עוסק גם באופן בו אנחנו מעניקים משמעות למה שקורה לנו תוך שימוש בכלים כמו ניתוח אירוע, יומני מחשבות או דמיון מודרך להתמודדות עם קשיים פסיכולוגיים.

​

זרם נוסף וחדש יותר בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא גישת ה-ACT, תרפיית קבלה ומחויבות. גישה זו יוצאת מנקודת הנחה שהרבה מהסבל הנפשי שלנו נובע מקיבעונות מחשבתיים ומציעה תרגילי חשיבה יצירתיים שנועדו לאפשר למטופל לגשת למצבים רגשיים באופן מקבל וללא ניסיונות שליטה במחשבות או ברגשות, נסיונות שמובילים לכאב נפשי והחרפת המצב, על פי הגישה. כלי טיפולי נוספים שניתן לשייך לתחום הוא המיינדפולנס שמציע תרגול שגרתי של מיקוד הקשב בעולם הפנימי כאמצעי המאפשר התבוננות על קושי רגשי מבלי להרגיש צורך לפעול לפיו.

 

טיפול קבוצתי

 

אמצעי טיפולי נוסף שיכול לסייע בעיקר בתחום מערכות היחסים, הן קבוצות יחסים בין-אישיים. העבודה הקבוצתית מתמקדת בחקירת דפוסי ההתקשרות והיחסים של המשתתפים, הבנה מעמיקה של דינמיקה קבוצתית והשתתפות בתהליך רגשי המאפשר התנסות בחוויות אינטימיות יחד עם אנשים נוספים תוך למידת הסגנון החברתי האישי שלי ועדכונו.  השתתפות בקבוצה נמשכת כמה חודשים, מקדמת משמעותית קשרים בין-אישיים ומסייעת לפיתוח ביטוי רגשי אותנטי. בנוסף, הקבוצה וחבריה הם גורם מחזק ומסייע בהתגברות על תקופות קושי ושינוי בחיים המשפיע לחיוב על הרווחה הרגשית גם בתקופות של שגרה.

​

המפגשים כוללים שיחה פתוחה וחופשית, מה שיכול להיות משימה לא פשוטה לעתים עבור חלק מהמשתתפים. המנחים וחברי הקבוצה מעודדים לחלוק ולדבר על חוויות, מחשבות ותחושות. לעתים משולבים במפגשים פעילויות, תרגולים, סימולציות וייעוץ. מנחי הקבוצה ממקדים את השיח בהיבטים של ההתרחשות המיידית שבקבוצה מתוך מטרה להאיר עבור המשתתפים כיצד הם מגיבים לסיטואציות בין-אישיות שונות ולאפשר להגדיל את טווח התגובות העומד לרשותם, כמו גם לקבל (ולהעניק) משוב אמיתי וכנה ממספר רב של אנשים.

​

השתתפות בקבוצה יכולה להוות גורם משלים ומסייע לטיפול פרטני וכן לעמוד בפני עצמה כחוויה מעשירה ומעצימה וכמרחב חברתי המאפשר חקירה של התחושות, העמדות והדפוסים הבינאישיים של המשתתפים. בקבוצות משתתפים בין 8-12 אנשים, אחת לשבוע למשך כשעה וחצי. לעתים מספר הפגישות מוגדר מראש ולעתים מדובר בקבוצת רכבת, בה ניתן להיכנס לקבוצה ולצאת ממנה באופן חופשי יחסית. השתתפות בקבוצה היא לרוב במחיר נמוך משמעותית מטיפול פרטני. עם זאת, לא כל סיבת פנייה מתאימה לתהליך קבוצתי, לפיכך לפני השתתפות בקבוצה מתקיימת פגישת היכרות עם המנחים לבירור ההתאמה והיכולת של התהליך הקבוצתי להציע מענה לסיבת הפנייה.

​

לפרטים נוספים על טיפול קבוצתי, ניתן לעיין באתר של האנסמבל החברתי

​

ייעוץ

​

גיבוש זהות אמנותית למוזיקאיות ומוזיקאים

​

ליווי ממוקד למוזיקאים בגיבוש הזהות האמנותית, היחסים עם הקהל, והמפגש עם הדימוי הבימתי. עבודה מונחית המציעה השלמה לעיסוק המקצועי בטקסט, לחן והרמוניה. המפגשים מתמקדים בבירור היחסים עם הקהל, היכרות ועיבוד של הגורמים הפסיכולוגיים המניעים אותי כאמן במה, היכרות עם התהליך המנטלי שהוביל אותי להיות מוזיקאי, הדימוי הבימתי והיכולת להיות אותנטי על הבמה.

 

אופי העבודה: המפגשים מתחילים מהצבת מטרות ברורות וקביעת דרך עבודה משותפת, לרוב, אחת לשלוש פגישות מוצבת מטרת המשך נוספת וממוקדת יותר. האמנית מנתחת עימי אירועים בולטים מהופעות קודמות, השפעות רגשיות על היצירה, את האופן בו הנוכחות על הבמה והפגישה עם הקהל משפיעות עליה. יחד אנחנו מנסחים ברמה הפסיכולוגית, את הזהות האמנותית שלה ומוצאים את הגשר בינה לבין הדימוי הבימתי שלה. העבודה כוללת שיחה פתוחה והתמקדות בנקודות שטרם עובדו אצל המוזיקאית תוך שימוש בחשיבה פסיכודינמית וכלים מתחום הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה. 
 

פורמט המפגשים: במרבית המקרים מדובר על 6-12 מפגשים בני שעה, לעתים תכופות אחת לשבועיים-שלושה. מוזיקאים שלקחו חלק בתהליך כזה סיכמו אותו כ"כיפי ומרתק". בשל העובדה שאין המדובר בטיפול, אלא בעבודה ממוקדת מטרה, במקרים רבים התוצאות הינן מהירות יותר והשיח הישיר מאפשר קפיצות מדרגה משמעותיות בהשגת המטרות. כפי שציין אחד המוזיקאים: "עזר לי כאיש במה להסתכל פנימה כדי לדעת לצאת החוצה אל הקהל"

ייעוץ והכוונה לקראת הרצאות, הצגות וראיונות אקדמיים או מקצועיים.

​

סיוע בהכנה להרצאות או ראיונות אקדמיים או מקצועיים 

 

הייעוץ מתחיל בתרגול (סימולציה) של סיטואציית הראיון/ההרצאה וכד', לאחר התרגול מתקיימת שיחה עם הפונה בה מסמנים ביחד מספר שאלות שעליהן היה רוצה לדון, לרוב מדובר בנושאים בהם האדם מרגיש לא בטוח, או חש אי נוחות לספר עליהם. הדיון יעסוק בתכנים כמו התחושות שמתעוררות, המסר שהוא מעוניין להעביר והאופן בו הוא מתבטא. לאחר הדיון בדרך כלל הפונה ואני מנסחים יחד נרטיב אותנטי יותר של התכנים שדרשו עיבוד נוסף, דבר המאפשר לחוש בנוח עם האמת האישית, לא לחשוש במהלך הראיון ולהתנסח בצורה בטוחה וכנה, שמציגה את החוזקות שלו תוך הדגשה של יכולת הלמידה. חשוב להבהיר שייעוץ כזה אינו מציע תשובות מוכנות מראש ושהדגש הוא על היכרות פסיכולוגית עם החומר, על ניסוח נרטיב כנה ואותנטי ועל הבהרה של נקודות שדורשות עיבוד נוסף.

​

הדרכת הורים

 

מפגשי הדרכת ההורים מתקיימים אחת לשבוע או שבועיים לפי תכנית מובנית, תוך שימוש בכלים קוגניטיביים-התנהגותיים המתבססים על גישת הסמכות החדשה. לרוב מדובר בסדרה של 8-16 מפגשים בה ההורים מקבלים כלים התנהגותיים יעילים ביותר המאפשרים שינוי של הדינמיקה המשפחתית. גישה זו הוכיחה את עצמה כמסייעת בעבודה עם ילדים עם בעיות התנהגות, ילדים אלימים, ילדים המתמודדים עם חרדות שמשפיעות על אורח החיים בבית וילדים עם הפרעות קשב וריכוז שמפריעות להם בתפקוד היומיומי. יישום הכלים ההתנהגותיים מוביל לשיפור יחסית מהיר של התפקוד המשפחתי, בבית, בביה"ס ובמסגרות אחרות. לאחר השלמת התהליך ההורים ממשיכים לעתים למפגשי הדרכה שאינם מבוססים אך ורק על גישת הסמכות החדשה ומכוונים לביסוס הקשר המשפחתי, הבנת הדינמיקות בבית ושיפור התקשורת עם הילדים. 

​

גישת הסמכות החדשה מתבססת על מפגש עם ההורים בלבד שלא בנוכחות הילד ולכן הדרכת הורים כזו יכולה להוות מענה למקרים בהם הילד/ה סובל/ת ממצוקה קשה אך אינו מעוניין לפנות לטיפול פרטני. מניסיוני, הקשר עם ההורים הוא המפתח העיקרי לשיפור המצב הרגשי וההתנהגותי של הילד. ההורים הינם הגורם החינוכי והטיפולי המשמעותי ביותר עבור הילד ולפיכך שינוי המגיע מהדרכת הורים הינו יעיל ועוצמתי במיוחד. זאת על אף שלא פעם ילדים ובני נוער בפרט מקפידים לייצר מראית עין כאילו היחס עם ההורים הינו חסר משמעות עבורם. ישנה חשיבות ביישום הגישה בליווי מטפל שיוכל להתאימה להורים ולדינמיקה המשפחתית. 

​